ריפוי בעיסוק הוא מקצוע טיפולי-שיקומי-חינוכי, שמטרתו לספק לאדם כלים ומיומנויות, אשר יאפשרו לו להתמודד עם דרישות החיים. המקצוע שואב את מקורות הידע שלו ממדעי העיסוק, ממדעי הרפואה וממדעי החברה וההתנהגות.
מרפאים בעיסוק רואים את תפקידם המרכזי לסייע לאדם להיות מעורב בעיסוקים שהם בעלי מטרה, משמעות וחשיבות, אשר מאפשרים לו השתתפות בחיי יום יום כבסיס לבריאותו, רווחתו, בטחונו ואיכות חייו.
ההתערבות הטיפולית בריפוי בעיסוק מותאמת לגילו, ליכולתו, למצבו, לתפקידיו, לערכיו ולרקע התרבותי של כל תלמיד ותלמיד.
מרפאים בעיסוק עוסקים באיתור, בהערכה ובטיפול בתלמידים המראים קושי במעורבות בעיסוקים השונים. ההערכה בריפוי בעיסוק מכוונת לאבחן ולברר את הרקע לקשיים, העשויים לנבוע מגורמים הקשורים בתלמיד כגון: מצבים המשפיעים על התפקוד המוטורי, קשיים תחושתיים, תפיסתיים, קוגניטיביים, רגשיים, חברתיים, ומגורמים הקשורים לדרישות המטלה, ממגבלות סביבתיות או מחוסר התאמה שבין התלמיד והסביבה, שבה מתבצעת המטלה.
במערכת החינוך, ההתערבות בריפוי בעיסוק מתייחסת לעצמאות בפעילויות יום יום, משחק ופנאי, למידה והשתתפות חברתית. ההתערבות הטיפולית נעשית הן ע"י שיפור יכולות הילד והן ע"י התאמת הסביבה והתאמת העיסוק ליכולותיו, על מנת להגיע לתפקוד עצמאי עד כמה שניתן.
בנוסף, המרפאה בעיסוק מעורבת בפעילויות השונות של המסגרת החינוכית, באמצעות הדרכת הצוות החינוכי וכן היא מדריכה את ההורים.
מתוך אתר משרד החינוך
